החוט איך התכונות שלו משפיעים על המשחקי לולאות

החוט 

 איך התכונות שלו

משפיעים על המשחקי לולאות

על יד מיקיל מרדיט 

Michael D. Meredith

BISFA 6

1999

המתחילים מתלוננים לעתים קרובות שהמשחקי

לולאות שלהם "מתמוטטים" או, שלא מצליחים

לעשות אותם דומים לאיורים שמספקים את

הסופרים. ברוב המקרים, זה סוג החוט שמהווה

את הבעיה, במקרים אחרים, זה האורך של

החוט שצריכים לחשב שוב. במאמר זה, מסביר

איך למטב את התכונות של החוט. דנים גם על

 השימוש של הצבע הנכון.

הקדמה

זה כבר שנים שאני קורא מאות ספרים  ומאמרים על

אומנות המשחקי לולאות  ובכל הספרות, אף פעם

ראיתי דיון רציני על החוט ושימושו. זה מוזר שהחלק

המהותי של התהליך, החוט, קיבל לכל היותר בדיקת

שטחית. רוב הדיונים על החוט מופיעים או בהקדמה

לספר על משחקי לולאות, או במשפט בקטעים הפתיחה

של המאמר על משחקי לולאות.

אני לא עשיתי לימוד ממצה של החוט, בכל זאת

הגעתי לכמה מסקנות, שהפקתי ניסיוני המעשי,

שיוכלו להיות שימושיות לאדם לא מנוסה בתחום.

הרשימה לא ממצה על נושא של החוט אבל רעיונות

לחיפוש יותר מעמיק והרעיונות וכל תגובה יתקבלו

בברכה. 

אורך

מצאתי שיש שלושה גורמים שמכתיבים את אורך

של החוט לצורה ספציפית. בתחילה, אתם צריכים

לקחת בחשבון את המורכבות של הצורה: האם

אתם עושים צורה פשוטה כמו "ספל ותחתית"

או צורה מסובכת כמו "דלת אפאצ'י" ? יותר

הצורה תהיה מורכבת יותר החוט יהיה ארוך.

עובי החוט הוא חשוב כי יותר החוט יהיה עבה

יותר ארוך הוא יצטרך להיות לצורה ספציפית.

נצטרך בסוף להתחשב במאפיינים הפיזיולוגים

של הידיים והיכולת של האדם לבנות צורה.

אומן בעל ניסיון במשחקי לולאות, יצטרך עם

חוט יותר קצר לצורה ספציפית בהשוואה

למישהו במו אני, בעל אצבעות "רחבים" ולא

מיומן או מנוסה כמו אחרים.

לקחת לולאות באורך שונים, זה רעיון טוב,

אם אתם יוצרים כפייתיים של צורות כמו אני.

אני נושא שלושה אורכים בסיסים של חוט

מקראמה בניילון קלוע 1/8" , כל אחד בצבע

יסודי שונה. הערכה של חוט אישי ליום יום

מורכב בלולאה באורך של 60,96 ס"מ, (two-foot),

בלולאה באורך של 91,44 ס"מ, (three-foot),

בלולאה באורך של 121,92 ס"מ, (four-foot).

ולעתים, כאשר אני מרגיש שאפתן,

בלולאה באורך של 152,4 ס"מ, (five-foot).

אני שמתי לב שהלולאות האלה, מקופלות

וקשורות, נכנסות בכיס של מכנסיים בקלות

ומכסות כמעת כל צורות שאני מסוגל לעשות.

מספר תרשימים  לתיקנון אורכיהם של החוט

הוצעו במשך שנים. גיימס מרפי JAMES R. MURPHY

משתמש ב "מרווח" כדי למדוד את חוטו לפני שהוא מחבר

את הקצוות - מרווח הוא המרחק בין הזרועות המושתרעות

של הבונה. שיטה שנייה שהוצעה על יד Eric ו Sue Lee

כרוכה בלכרך את החוט מסביב היד שלכם - מספר הפעמיים

שהוא עקף את היד הוא האורך של החוט כש הקצוות מחוברות

כלומר, חוט כרוך מסביב היד שמינה פעמים יהיה חוט באורך

8", 20,32 ס"מ .

שתי השיטות לוקחות בחשבון את הגודל הפיזי של הבונה,

שיטה טובה לתקנן לולאה לצורה ספציפית. מצד שני,

אתם  תצטרכו תמיד להתאים את הלולאה ליכולת שלכם

כמו גודל הידיים והאצבעות, הגמישות האישית וגם

את סוג הצורות שאתם בונים.

צבע

 הפייבוריטים

היום אפשר למצוא חוטים במספר גדול של צבעים ומרקמים.

מה שמתאים לצורה מסוימת תלוי באדם שעושה את הצורה.

יש לי את הפייבוריטות, כמו אני בטוח לכולם יש, אבל כמה

קוי יסוד יוכלו לעזור. אני אוהב לשים ביחד לולאות רבגוניים

ו הכלל האצבע הבסיסי הוא להשתמש בצבעים יסודיים

ומשלימים בכל לולאה מסוימת. פה בטקסס, מצאתי מקור

של חוט ניילון קלוע ברוחב של 1/8", שמושלם ליכולות

הפיזיקלים היחודים שלי. החוט הזה בא בכחול, ירוק,

צהוב, אדום, כתום, סגול, ובכמה גוונים פלואורניים.

בלולאה טיפוסית, אני אוכל לשלב אדום וירוק או כחול

וצהוב. אם אתם הססנים בשילוב צבעים, תלכו לחנות

ספרים ותחפשו ספר על צביעה; יש הרבה ספרים

בכריכה רכה מאוירים היטב. תחפשו ספר עם פרקים

על צבעים ואיך לשלב אותם. המדע יעזור לכם ליצור

לולאות מהממות.

ערך נוסף בשימוש בלולאות רבגוניים הוא הקלות שהן

מציעות בעקבות אחרי חוט מסוים דרך הצורה.

לעתים קרובות כאשר אני קורא את ההוראות

לצורה חדשה, מצאתי ש'ש לאתר חוט מסוים,

לולאה מורכבת משני או שלושה צבעים שונים

וניגודיים מקלות את התהליך למכביר, כי אתם

יכולים לעקוב את המיקום של חוט מסוים אל מול

הצורה ברקע.

גמישות, עובי והרכב   

גורם חשוב לבנייה כל משחק לולאות הוא את

המאפיינים הפיזיים של החוט עצמו. החוט חייב

להיות גמיש, בעובי נכון לצורה מסוימת, ועשוי

מחומר שגם מקל את הגומלין החלק של החוט

עם עצמו או מיסד את הכמות הנכון של התנגדות

בין היסודיים השונים של התרשים.

הגמישות היא חשובה באופן קריטי בבנייה משחקי

לולאות. אם החוט לא גמיש, הלולאות יפלו מהאצבעות

בזמנים בלתי מתאים ויהיה קשה לתפוס חוטים שונים

ולהפילם. ההפך הוא גם נכון: אם לולאה היא יותר מדי

גמישה, יהיה לכם קשה לשמור את החוטים במקום,

במיוחד אם אתם בונים צורות יסודיים המשוכללות ביותר

 של האוקיאנוס השקט. ניסיתי להשתמש בחוט גמיש

בצורה קיצונית כדי ליצור כמה צורות מ האי נאורו והיו

לי הרבה קושי איתו. יש גבול דק בין יותר מדי גמיש

ולא מספיק גמיש, וכל אחד יצטרך לגלות דרך ניסיון

מעשי, מה הכי טוב לעצמו.

העובי של החוט משחק חלק מאוד חשוב גם בקלות

בבניית הצורה וגם במראה הסופי כאשר מציגים

אותה. גיליתי עם השנים, שיותר העובי של החוט

גדול, פחות אוכל ליצור צורה מורכבת. זה בגלל

שהגמישות יורדת כשהעובי עולה. מצד שני,

יותר החוט עבה יותר טוב אפשר להציג מפני

קהל רחב שלא יושב קרוב לבונה. בהופעות שלי

אני אוהב להשתמש בחוט ניילון קלוע רבגוני

שהעובי שלו הוא 3/16". החוט הזה מספק

איזון טוב בין גמישות, אורך, ויעילות של הצגה

מול קהל. אני משתמש בחוט הזה רק כדי

ליצור צורות מקדימות וחוזר לניילון הקלוע 1/8"

שלי, כשאני מתחיל לעשות צורות יותר מורכבות.

ההרכב של החוט הוא גם חשוב לתוצאה הסופית

של צורה מסוימת. יש לי לולאות מחוט כותנה של

עפיפון, חוט דייג מניילון מעות, שיער קלוע של סוס,

ניילון קלוע, מריחואנה,  ולמעשה כל מה שאני מוצא.

אני תמיד מנסה לאתר דברים שיוכלו לעשות לולאות

טובות. גורם מאוד חשוב הוא ההתנגדות של החוט

כשהוא עובר מעל ומתחתיו כאשר מיצרים צורה

וכשמציגים אותה. אם הצורה יותר מדי "חלק", אתם

לא תוכלו להיות מסוגלים להציג את הצורה, החוט

תחליק ולא תתפוס מספיק כדי ליצור צורה; כמו כן

אם לחוט עמיד מדי יהיה קשה ליצור את הצורה

בגלל שהחוט התנועות שנות תתפוס ולא יעשה

מעבר חלק מצעד לצעד.

תיבלון

רוב הלולאות בהתחלה לא שימושיות. החוט הוא בדרך

כלל מעומלן וקשה לניהול וקצת זקוק לתיבול לפני

שנוכל לעשות צורה באמת טובה מזה. התיבול הכי

טוב הוא תיבול, בוודאי, הוא השימוש.אם יש לי  לולאה

חדשה אני יכול כמה דקות כל יום לעשות צורות פשוטות

כדי להוציא את הנוקשות. אתם יכולים לזרז את התהליך

כשאתם מכבסים את החוט שלכם כמה פעמים לפני

שאתם מתחילים להשתמש אותו. יש לי "תיק מקלחת"

קטן שפשוט רק תיק רשת עם חוטים לסגירה. אני

שם את החוט החדש המעומלן בתיק וזורק אותו עם

הכביסה של היומית. אחרי ארבע או חמישה פעמים

במכונה הכביסה והמכונה יבוש, והחוט בדרך כלל

די רפוי ומוכן לעבודה. מילה של הזהרה: לא לשים

חוט רפוי במכונה כביסה! עשיתי את הטעות פעם

ושילמתי למתקן כדי שהוא יתיר אותו מהכנפיים,

אני הייתי רוצה שהוא גם יתיר את "הכעס" מאישתי.

עם קצת סבלנות ועבודה תקבלו לולאה חדשה

שתעבוד יפה במהירות.

לעשות בהשגחת מבוגר

קצוות מחוממים

לקשר את הקצוות של חוט ניילון בהמסתם והדבקתם

ביחד יכול להיות מתוסכל וכואב לפעמים. הנה כמה רמזים,

אסופים מניסיון כואב, כדי לעזור לכם.

הדבר הראשון שאתם צריכים הוא מקור חימום אמין.

נר קטן הוא כמעת מושלם חוץ מהעובדה שהפחמן

שמשחרת את הלהבה יכול לדהות את ההצטלבות

המהמסת שנעשה שחורה. השתמשתי בלהבה מתנור

הגז שלנו, באמצעי. למרות זאת, ההצטלבות מאבד

את צבעה. יום אחד הייתי בחנות צעצועים המקומי

ומצאתי מרכיבים למערכת כימיה. אחד הדברים

שמצאתי היה מבער אלכוהול, שקניתי ביחד עם

בקבוק אלכוהול מהחנות תרופתי מקומי. זה עובד

היטב בגלל שהחום מהלהבה חם מספיק כדי

להמס את הניילון אבל לא יותר מדי חם, דבר

שהיה משנה את צבעו. אפשר להשתמש

 במגהץ להלחמה או כלי בעירה לעץ יכולים גם

ביעילות כדי לחתוך ולהמס את הקצוות של חוט

ניילון ביחד. שתי השיטות משאירות חתך די נקי

וההצטלבות עם דהייה מינימלית.

לא חשוב איזו שיטה תשתמשו כדי לחתוך ולהמס

את הקצוות של החוט שלכם, אתם בסוף תצטרכו

לגלגל את הניילון החם בין האצבעות שלכם כדי

ליצור ההצטלבות חלקה, וזה יכול להיות כואב.

הבנתי ש "ללחוץ" את שתי הקצוות המהסות ביחד

כשאני סופר עד ארבע, ואז לגלגל אותן בין

האצבעות שלי זו הפשרה הכי טובה בין

אצבעות שרופים וההצטלבות גושית. ניסיתי

להרטיב את האצבעות שלי קודם כל בליקוק

אבל זה צינן את ההצטלבות  מדי מהר,

הדבר הזה גורם שההצטלבות חלשה

ולא מחזיקה מעמד תחת לחץ.

לבחור חוט לצורה מסוימת

תתלמדו להכיר את הלולאות הזמינות לכם לפני

שתעשו צורה מסוימת. העובי, ההרכב, האורך או

הגמישות של חוט לא יהיה תמיד מתאים לכל

צורה. גורם חשוב שצריכים לקחת בחשבון הוא

הצופה המיועד: האם אתם עושים את הצורה

לעצמכם, לקבוצת קטנה של צופים, או לקהל רחב?

האם אתם רוצים להרכיב את הצורה או אולי לצלם

אותה לפירסום? צריכים גם לקחת בחשבון את הצבע

 של החוט. הצבע המתאימה ביותר לצורה מסוימת

תלוי העניין שלכם בצפייה בחוט כשהוא עובר עצמו

בתוך הצורה. אם יש לכם עניין בזה תשתמשו בחוט

רבגוני. אם, בצד שני, אתם יותר מעוניינים באפקט כולל

של הצורה הסופית, תשתמשו בחוט חד-צבעי. גיליתי

כשהופעתי מול קהל,  שיותר החוט ססגוני  יותר טוב הוא,

לעומת זאת אם אני עושה צורה לעצמי או מנסה ללמוד

צורה חדשה, חוט פחות משכלל  מתאים.

התכונות של האצבעות

האצבעות באות בכל גודל, צורה ודרגת גמישות.

הבחירה של לולאה תלויה במידע רבה בגורמים פיזיים.

אם יש לכם אצבעות ארוכות, חזות וגמישות, אז תוכלו

לבנות צורה עם חוט יותר קצר ועבה מאשר מישהו, כמו

אני, עם אצבעות קצרות, שממנות ובמידה מועטה חולים

בדלקת פרקים. הגמישות של האצבעות היא כנראה הגורם

המכריע ביותר באורך ובעובי של החוט הנבחר לצורה.

כל אדם, בוודאי, צריך למצוא עם הזמן החוט הכי טוב

לשימושים וליכולות מסוים.

מקורות החוט

אפשר למצוא חוט טוב בכל מקום - תשמרו את העיניים

פקוחות. הבנתי שהחנויות לתחביבים או לאמנות הן

מקומות מעולות לחוט, ולא המקומות ששיערתם.

אני נוהג לעשות את החוטים מחוט מאקרמה קלוע 1/8".

אבל המקור האספקה נעלמה יום אחד, לכן הייתי צריך

למצוא משהן אחר. כאשר הסתובבתי ביחידה לילדים

בחנות אמנות מקומי שלי, גיליתי שרוכים נעלים רבגוניים

שמשתמשים לעשיית מחרוזות. הם היו עשויים מניילון

קלוע 1/8" ואורכם היה  60, 96 ס"מ (שני רגליים) באורך.

הם באים בכל הצבעים היסודיים וגם בצבעים פלואורנים. 

כאשר אני מהמס ומחבר את הקצוות, הלולאות שמקבלים

הן מושלמות ליצור משחקי לולאות. מאז, הן הפכו להיות

את המקור העיקרי לחוט.

עשיתי לולאות משרוכים נעלים מניילון, מחבל, מחוט 

מהסוחר לציוד לדיג, ובדרך כלל מכל מקום אחר איפה

אני יכול למצוא  משהו שיעשה לולאה טובה. קראתי

לו מזמן שחסיד אחד השתמש בחבל משיכה של

המכסחת המדשאה, כדי לעשות לולאות, רעיון

מבריק!

אחסון 

יש לי שלושה דרכים לאחסן את החוטי והלולאות.

המתקן הראשון הוא מתלה קיר שעשיתי ללולאות

שלי. שמתי זיזים באורך של "2 ו4" ברצועה של

עץ ותליתי את כל זה על קיר בביתי. העבודת

נגרות הקטנה עלתה לי 5$ והיה כיפי לעשות.

הוא מאוד מרשים כשהוא מלא בלולאות עשויות

מחוט ססגוני.

המתקן השני הוא קופסא אחסון עשוי פלסטיק גדול

שקניתי בחנות גדולה כדי לאחסן  את החוטים שלא

הפכתי עדיין ללולאות. לקופסא יש צדדים עשויים

 פלסטיק בהיר ומכסה נשלף.

אבל המקור היסודי לאחסון הוא "הערכה" שלי.

עשיתי אותה כאשר הייתי עייף לשמור כל החוטים

האלה במקומות שונות בבתי. מצאתי קופסא לכלים

בגודל בינוני ב4$. יש לו בריח וידית אבל לא מחיצות

פנימית. עם קרש קצף, סכין גילוח והאקדח דבק של

אישתי, הייתי מסוגל לעשות נשא מותאם לכל "דברים"

שקשורים למשחק הלולאה בפחות משעה. לנשא היה

מקומות ללולאות, מהדקים לתיקים (לשמירת את דפי

הספר פתוחים), נר קטן עם פמוט, מצית לסיגריה

 (להדליק את הנר), מספריים קטנים, סרט מדידה קטן,

פתקים דביקים לסימון ספרים ומאמרים, פינקס קטן

ועט, כמה פקעות של חוט בצבעים האהובים עלי,

עט סימון כדי לסמן מאמרים מהרשת והמגזין

למשחק לולאה, ומגש קטן עשוי פלסטיק שנועד

לשמור את הלולאות בבנייה במקום על השולחן,

כשאני עושה צורות שונות.

סיכום

החוט הוא אמצעי אומנותי מרתק שהשתמשו

בו בדרכים שונים במשך שנים. היופי של משחק לולאה

נמצא ביכולת הגרפית ליצור תמונות מהדבר הכי פשוט.

המשחק לולאה יכול להיות מקור  לחקירה עיונית

שירחיב את הידע שלנו מאנשים ומהעולם ובאותו

הזמן הרפתקה נהדרת אישית, שמספק שעות של כיף.

השעות שביליתי ביצור בעצמי משחדי לולאות הן

הכי טובות בחיי. יותר מחשבה וחקירה נחוצות על

החוט הפשוט עצמו. בסופו של דבר זה הדבר

<span color="#000000" styl